מאותה חנות עליה סיפרתי קודם של קים ועדי, הגיעה דרישה לארנקים קטנים. מה זה ארנקים קטנים? חשבתי לעצמי, שזה המוצר הכי משעמם בעולם. אני באה משנקר, אחרי כל כך הרבה תהליכים מורכבים של בנייה של קונספט, מחקר ומחשבה על המשתמש. ופתאום לייצר סתם ארנק עם רוכסן, בגודל מסוים, שאולי נכנס בו כרטיס אשראי וכסף קטן. אין כזה דבר “סתם”. מה כבר יכול להיות מעניין במוצר כזה?
איך עושים פשוט?...
הרהרתי על הסוגיה עוד קצת, עד שהגעתי לרעיון. החלטתי להשתמש בהומור, להגחיך את הסיטואציה. הארנקים הראשונים שיצרתי היו עשויים קטיפה אפורה. לקחתי שבלונה של אותיות בעברית, וכתבתי על הארנק בטוש שחור את המילה “מיליונרית”. חשבתי לעצמי שזה מצחיק כי, מי הולך עם ארנק כזה? בטוח לא מיליונרים. אבל בחרתי לקחת את הציניות וההומור למשהו שהוא קליל ופאן. חשבתי על עוד מילים שמבטאות את הארנק. הקונספט היה שהארנק מדבר על המשתמש. או מעיד על בעל הארנק. הטבעתי את הכיתוב “בזבזנית”. משם זה התפתח ל”מחפשת מיליונר” “לארג'” ועוד המון מילים שתפסו את העין והצחיקו את הלקוחות שקנו את הארנקים. זה היה מדהים. מאז יצרתי יותר מאלף ארנקים. אהבתי לראות את התגובה של האנשים שהבינו את החיוך והקריצה. ואיך שלפעמים אפשר לעשות משהו פשוט, בלי הרבה מאמץ, קליל וחכם.