לתת לדברים משמעות, לספר את הסיפור

אי שם ב-1991, בגיל שבע, השתתפתי בתחרות של ציורים למלחמת המפרץ. ציירתי אדם בבית עם אוזניות בלי מסכה, שומע מוזיקה, וטיל נופל מעל לביתו. זכיתי בתחרות, ההורים שלי היו מאוד נרגשים, והוזמנו לאירוע של חלוקת הפרסים עם מני פאר בבית העיתונאים בתל אביב. לאחר הטקס בא אליי כתב, ואיכשהו סיפרתי לו סיפור, שאני חושבת שאילתרתי באותו רגע. סיפרתי לו שהאדם בתמונה הוא עולה חדש, ואין לו מסכה, והוא לא שומע את האזעקה כי הוא שומע מוזיקה. איך נכנסו לי המילים האלה לפה? אין לי מושג. פשוט היה שם איזה כוח שבחר לתת משמעות לתמונה מעבר למה שהיא הייתה. אחרי כמה שנים שקראתי את הכתבה שוב, הבנתי שזה היה אילתור. ובכל זאת, בזכות זה, הכתבה פורסמה. איפה התערוכה כרגע? אין לי מושג, כל הציורים נאספו יחד לתערוכה שמסתובבת בעולם. ואני מאז המשכתי לצייר, לכתוב, ליצור, לעצב, ולתת משמעויות לדברים שאני יוצרת.